פסק-דין בתיק ת"א 10823-05

מבוא

1.                  התובע הגיש כנגד הנתבעות תביעה המבוססת על ההסכם שבינו לבינן. כמתואר בכתב התביעה שילם התובע והוא עתיד לשלם גמלת סיעוד למר א' ב' א' (להלן: "הנפגע") לאחר שהאחרון היה מעורב בתאונת דרכים בעת שהיה נוסע ברכב המבוטח אצל הנתבעות.  התאונה אירעה ביום 17.2.2000.

2.                  לטענת התובע הוא זכאי ל- 80% מסכום גמלת הסיעוד ששילם והוא תובע את הסכום האמור בתוספת הריבית הקבועה בהסכם.

3.                  הנתבעות חולקות על הקשר הסיבתי שבין תשלום קצבת הסיעוד לנפגע לבין התאונה. הן נסמכות על התיק הרפואי שלו; על קביעות מומחים רפואיים בתביעה שניהל נגדן לפיצוי ועל חקירות שערכו בעניינו. עוד חולקות הנתבעות על כך שהתובע יכול להסתמך בתביעתו על הערכות התלות שערך ללא היזקקות לחוות דעת רפואית. לחילופין מבקשות הנתבעות לערוך אבחנה בין התקופות השונות ולקבוע כי מצבו של הנפגע התדרדר במהלך הזמן ולכן זכאותו הנובעת מהתאונה הייתה למשך תקופה מוגבלת.

4.                  הדיון בתובענה התנהל בפני כב' השופט מ' בן עטר ז"ל ולפי הסדר דיוני בין הצדדים הוגשו סיכומי טענות הצדדים על בסיס המסמכים וללא שנשמעו ראיות. לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים, שמהם עלה כי מבוקש לתקן במסגרתם את כתב התביעה, התקיימה ישיבת תזכורת שבמהלכה תוקן כתב התביעה בהסכמה וכן נשמעו מספר הבהרות לסיכומים. תיקון כתב התביעה נובע מפטירתו של הנפגע וחישוב שונה של הסכומים בהתאם למועד הפסקת תשלום הקצבה.

הטענות

5.                  התובע טוען כי אינו נדרש לתמוך את תביעתו בחוות דעת רפואית לעניין הקשר הסיבתי בין גמלת הסיעוד לתאונה והוא מפנה להחלטות שניתנו בעניין זה. באשר לקיומו של קשר סיבתי הוא מפנה לחוות דעתו של ד"ר לבני, אותה הגישו הנתבעות, ולפיה הנפגע סבל משבר תת ראשי בכתף שמאל בעמדת ווארוס ניכרת וכי בעקבות התאונה נותרה לו הגבלה בתנועת הכתף וכאבים בעת הרמת היד עקב המנח של ראש הזרוע.

6.                  בנוסף נסמך התובע על הערכות התלות שנערכו ביום 12.4.00 וביום 8.1.01 מהן הוא למד כי הסיבה למתן גמלת הסיעוד היא אותם כאבים ומגבלות שנובעים מהתאונה. התובע שולל את ההסתמכות על ההליכים שנוהלו בין הנפגע לבין הנתבעות ואת ההסתמכות על תצהיר החוקר והתמליל.

7.                  הנתבעות טוענות כי לא ניתן להסתמך על קביעות אחים/אחיות במסגרת הערכות תלות לצורך ביסוס קשר סיבתי. באשר לשאלת קיומו של קשר סיבתי הן מפנות להערכות התלות והן למדות מהן כי חומרת הפגיעה לא הייתה כזו שיש בה כדי להצדיק את קשירת הקשר בין התאונה לבין הצורך בסיעוד. הנתבעות סבורות בנוסף כי הערכות התלות נעשו בצורה חובבנית. לשיטת הנתבעות יש לפנות לחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט בתביעת הנפגע ולראיות הנוספות שהגישו המלמדות על גורמים אחרים לצורך בסיעוד. לסיכומיהן מצרפות הנתבעות הערכת תלות מאוחרת יותר משנת 2006, שממנה עולה כי מצבו של הנפגע החמיר ולטענתן ממילא היה זכאי לסיעוד ללא קשר לתאונה.

דרך קביעת הקשר הסיבתי

8.                  כאמור, המחלוקת הראשונה בין הצדדים היא באשר לאופן שבו נקבע הקשר הסיבתי והאם ניתן להסתמך על הערכות התלות שנערכות על ידי עובדים סוציאליים או אחים/אחיות. את עמדתי בשאלה זו, שנתונה במחלוקת בבתי המשפט השונים, פירטתי בפסק הדין שניתן בת.א. (שלום י"ם) 14287/06 המוסד לביטוח לאומי נ' מנורה חברה לביטוח (פורסם במאגרים, 12.11.08). באותו מקרה מצאתי כי מקובלת עלי עמדת התובע לפיה ניתן להסתמך בעת קביעת הקשר גם על הערכות התלות שעורכים עובדים סוציאליים או אחים ואחיות ואין צורך בחוות דעת רפואית מהנימוקים שפורטו שם ובהינתן ההחלטות השונות בנושא זה. כפי שכתבתי שם נוכח טיבו של ההסכם יש להעדיף את הפרשנות המקיימת את הרצון לצמצם את ההליכים המשפטיים והדרישה שהתובע יצטייד בחוות דעת רפואית בכל מקרה של תביעה העוסקת בגמלת סיעוד אינה נראית כממלאת אחר מטרה זו.  עם זאת, אין משמעות הדבר כי התובע פטור מלעמוד בנטל להראות את הקשר הסיבתי ועליו להראות כי הערכות התלות עליהן הוא נסמך אכן מבססות את הקשר הסיבתי הנטען על ידו.

9.                  לפיכך, יש לבחון תחילה את האמור בהערכות התלות ובהמשך לראות האם יש בכך כדי לבסס את הקשר הסיבתי בין תשלום קצבאות הסיעוד לבין התאונה.

הערכות התלות

10.              הערכת התלות ניתנה ביום 12.4.00. בתיאור הערכת התלות מוזכר כי הנפגע 'שכב על ספה, לבש פיג'מה, יד שמאל עם מתלה בצוואר, נקי ומסודר, מדבר ברור ולעניין בולטת הגבלת תנועה ביד שמאל'. בתיאור הערות האח נכתבו הדברים הבאים:

"בהשוואה לבדיקות קודמות קיימת ירידה תפקודית אצל הנבדק וזה בגלל התאונה שקרתה לפני חודשיים. יש מקום נכבד לסייע לנבדק בעזרה ב- ADL לתקופה קצובה ולערוך ביקור חוזר עוד חצי שנה בכך תקופה מספקת לריפוי אצל מבוגרים בשברים מסוג זה. כמו כך בבדיקה ראיתי שהנבדק שוטף פנים ביד ימין בצורה סבירה למרות שדווח בסדר יום לפי דבריו שאשתו עוזרת לו...,

11.               בתיאור בדיקת הניידות מציינת הבודקת כי ראתה שהנבדק מנסה לקום מהמיטה ולא מצליח בגלל כאבים בכתף או ברגליים בעקבות התאונה ונזקק לעזרה לקום. הולך בעזרת מקל. בתיאור ההלבשה מצוין שלא הצליח לפשוט חולצה בגלל היד והשבר בכתף ונזקק לעזרה. בתיאור הרחצה מתואר הקושי בתנועת היד. גם בתיאור פעולות האכילה והשתיה מציין הבודק כי אינו מצליח להעביר צלחת מהשיש לשולחן בגלל יד שמאל ובשל כך שנעזר ביד ימין במקל. עניין נוסף שנבדק הוא ההפרשות ולדברי הבודקת בורח לנפגע שתן בגלל שאינו מספיק להגיע בזמן וסובל מאיטיות ההליכה.

12.              בהחלטת פקיד התביעות ניתנו לנפגע: 0.5 נקודה עבור ניידות; נקודה עבור הלבשה; נקודה עבור רחצה; 0.5 נקודה עבור אכילה;  0.5 נקודה עבור הפרשות ובסה"כ 3.5 נקודות ADL. קביעה זו הייתה  זמנית עד לסוף שנת 2000.

13.              הערכת תלות נוספת נערכה ביום 8.1.01. במסגרת ההערות נכתב כי 'הנבדק לאחר תאונת דרכים וסובל מכאבי גב וברכיים כתוצאה מהתאונה...'. באשר לתפקודי ה- ADL נכתב כי זקוק לעזרה בהלבשה בשל כך שלא הצליח לפשוט או ללבוש חולצה בגלל כאבים בכתף שמאל וכן כי לא מצליח להגיע לרגליים בשל כאבים בגב וברגליים לאחר התאונה. בקשר לרחיצה נכתב כי אינו מסוגל לחפוף את ראשו בשל הגבלה בכתף שמאל וכן כי אינו יכול לרחוץ את כפות הרגליים בגלל כאבים בגב וברגליים לאחר תאונת הדרכים. בהתייחס להפרשות נכתב כי שולט על הסוגרים ומטפל בעצמו אך מתעורר בלילה שלוש פעמים ועושה בבקבוק. צריך עזרה בקימה משכיבה. החלטת פקיד התביעות קבעה זכאות לחצי נקודה בשל תנועה; נקודה בשל הלבשה; נקודה בשל רחצה; חצי נקודה בשל אכילה וחצי נקודה בשל הפרשות. מספר הנקודות שנקבע הוא 3.5.